הרוצח השכיר של העם היהודי

פריץ הבר (1934 - 1868) היה פרופסור לכימיה, שפיתח שיטה זולה של הפקת דשנים. עד היום מיליארדים חיים בעולם בזכות המצאה זו. הבר קיבל על כך פרס נובל בשנת 2010. בנוסף נחשב הבר לאבי הלוחמה הכימית. בקרב איפר, שנערך ב-1915, במלחמת העולם הראשונה, הפעיל הבר מיכלים של גז כלור נגד האויב הצרפתי. 5000 איש נהרגו כתוצאה מכך. אשתו של הבר הזדעזעה כדי כך ששמה קץ לחייה. בעת מלחמת העולם הראשונה, הבר המיר את הפקת הדשנים להפקת חומרי נפץ. בין היתר הוא פיתח חומר שנקרא צקלון בה, ושנועד להדברת מזיקים. בצקלון בה נעשה שימוש באושוויץ ובו הומתו מיליוני בני אדם.
הספר נפתח בשני פגועי תאונה בבית החולים רמב"ם בחיפה. אחד מהם – שמכונה טעון – עתיד להיות "הקול" שדרכו מדבר הבר, מנסה להסביר את חייו, להצדיק את דרכו כגרמני יותר מאשר כגרמני. דרך נוראה שבסופה, אף שהתנצר, הוא סולק ממשרתו. בעת גסיסתו חוזר למעשה הבר אל המקורות ויסורים מסתיימים בפסוק שמע ישראל, ה´ אלוהינו, ה´ אחד. הספר מסתיים בפגישה נוספת בין שני האנשים מבית החולים, שהיו מעורבים בתאונה. בפרק האחרון, הקצר, מתברר כיצד הגיעו לקורא הדברים שאך זה קרא.