רותי מגלה את האמת

רוּתִי אוֹהֶבֶת דְּבָרִים קְטַנְטַנִּים. כְּכָל שֶׁהֵם קְטַנִּים יוֹתֵר – הִיא אוֹהֶבֶת אוֹתָם יוֹתֵר. כְּשֶׁהִיא מוֹצֵאת צַעֲצוּעַ קְטַנְטַן בַּחֲצַר בֵּית הַסֵּפֶר, הִיא מִיָּד לוֹקַחַת אוֹתוֹ לְעַצְמָהּ. יֵשׁ רַק בְּעָיָה אַחַת: הַצַּעֲצוּעַ הַזֶּה שַׁיָּךְ לְיֶלֶד אַחֵר! וְהוּא רוֹצֶה אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה. ״זֶה שֶׁלִּי,״ מִתְעַקֶּשֶׁת רוּתִי גַּם אִם בְּתוֹךְ תּוֹכָהּ הִיא יוֹדַעַת שֶׁזֶּה לֹא נָכוֹן. אַחֲרֵי שֶׁשִּׁקְרָה לְכֻלָּם שׁוּב וָשׁוּב, הַאִם תַּצְלִיחַ רוּתִי לְהַגִּיד אֶת הָאֱמֶת?  לוֹרָה רַנְקִין נוֹגַעַת בְּנוֹשֵׂא חָשׁוּב הַמֻּכָּר הֵיטֵב לִילָדִים וּלְהוֹרִים. הִיא מוֹכִיחָה בַּעֲדִינוּת וּבְהוּמוֹר שֶׁהַבְּחִירָה בָּאֱמֶת הִיא בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הַבְּחִירָה הַמִּשְׁתַּלֶּמֶת. כִּי אָמְנָם לֹא קַל לְגַלּוֹת אֶת הָאֱמֶת, אֲבָל קָשֶׁה עוֹד יוֹתֵר לָשֵׂאת אֶת הַשֶּׁקֶר בַּלֵּב.